בית הכנסת הגדול

פנים רבות היו לדובנא רבתי. דובנא של מורים, סוחרים, סופרים ובעלי מלאכה. דובנא של ארגוני נוער, חלוצים וחיבת ציון. דובנא של עזרא הדדית, גימנסיה ומוסדות ציבור. וכמובן דובנא של בתי כנסת ובראשם בית הכנסת הגדול אשר עדין עומד והיה לרבים לסמל ולמצבה לקהילה שהוחרבה. בית הכנסת הגדול הוקם בזמן שלטונה ותמיכתה של משפחת לובומירסקי. משפחת […]

כבר לא ילדה של אף אחד

כמעט שלוש שנים עברו ואני מעדכנת את רשימת הטלפונים שלי. מעתיקה מספרי טלפון של ידידויות שנוצרו השנה, משמיטה קשרים שדהו, מוסיפה כתובות וירטואליות שאורכן ממלא את השורה. עד לפני שלוש שנים הייתה האות ג' האות הכי עמוסה בספר הטלפונים שלי. כל כך דחוסה עד שרשימותיה גלשו לתוך 'ב' מצד אחד ול'ד' מצד שני. גון שושנה […]

Young Couple

          Nobody’s Child                  Tsippy Gon-Gross   Young Couple “Close your eyes,” says the facilitator of the workshop for therapists. “Relax your body, let yourself focus on the most important part of it.” I lie on the mattress, change my position again and again. I recall that it was just like this, in exactly this […]

INTRODUZIONE

INTRODUZIONE     Sono trascorsi quasi tre anni e io aggiorno la mia agenda telefonica. Copio i recapiti delle amicizie create quest’anno e tralascio i legami allentati; aggiungo indirizzi virtuali che occupano righe intere. Fino a tre anni fa era la ghimel ad abbondare nella mia rubrica, al punto che l’elenco straripava nella bet da […]

UNA GIOVANE COPPIA

UNA GIOVANE COPPIA   “Chiudete gli occhi” – chiede la conduttrice dello stage di terapeuti. “Rilassate il corpo, concentratevi sulla vostra parte più importante.” Sono distesa sul materasso, mi giro e mi rigiro. Mi accorgo che proprio così, in questa posizione fetale, mamma ha voluto trascorrere le lunghe giornate alla clinica Beit Rivqa. Percorro la […]

CIBO

CIBO   Torta al cioccolato, insalata di uova con erba cipollina, polpettine e borsht freddo, la minestra di barbabietole che lei preparava per papà, versando lentamente il rosso intenso dentro un bicchiere alto. Ricordo il grano saraceno, di cui odiavo odore e aspetto, e d’inverno la zuppa di piselli accompagnata da pane nero casereccio, sfregato […]

כאב רפאים-מתוך ספרה של חנה קראל "הוכחות לקיום"

כאב רפאים-מתוך ספרה של חנה קראל "הוכחות לקיום"

בשנות החמישים זימנה אותו פרקליטות המדינה. נמצאו אנשי האס.אס משדה התעופה בדובנו, התובע הכללי שאל את אקסל פון דם ב' אם יזהה את פניהם.
"לא אזהה," ענה.
"למה לא?" תמה התובע, "האם לא היית עד להריגת יהודים בעיר דובנו?"
"הייתי"
"ראית את הפנים של אלה שהרגו"?
"ראיתי."
"אז למה שלא תוכל לזהותם?"
"כי היו להם לכולם אותן הפנים – פנים של כלבי ציד," הסביר אקסל פון דם ב'.
"האם ראית פעם עדת כלבים כלבים שמשיגים את טרפם? היית יכול להבחין בין כלב ציד אחד למשנהו?"
חנה קראל התחקתה בעזרת שיחות,תעודות ומקורות רבים אחרי דובנו שלנו ובספור "כאב –רפאים " הקימה את דובנו מחדש. העצים על גדות האיקווה,השיט בסירות בקיץ,הבקעת הקרח בחורף שהיה מספיק עד הסתו,עגלות רתומות לסוסים ופנסי הגז.
אבל,יותר מהכל מיזגה ביחד תיעוד וכתיבה ספרותית שמספרת על כוחו של היחיד.
אחרי קריאת הספור, המושג או המיקום "שדה תעופה" אינו יותר שדה תעופה אלא בורות ההריגה של יקירנו.
דובנו קמה לתחיה על כל הפסיפס האנושי שלה ומותירה אותנו עם הכאב על החורבן שגדע כל כך רבים. כאב –רפאים מביא לנו את החיים היהודים ורציחתם.

אזכרה 2020

אזכרות https://volhynia.org.il/dubno/wp-content/uploads/sites/2/2021/10/אזכרה%202020.mp4#t=1