קהילת דובנא

מפת ווהלין - דובנא

בית הכנסת הגדול

פנים רבות היו לדובנא רבתי. דובנא של מורים, סוחרים, סופרים ובעלי מלאכה. דובנא של ארגוני נוער, חלוצים וחיבת ציון. דובנא של עזרא הדדית, גימנסיה ומוסדות ציבור. וכמובן דובנא של בתי כנסת ובראשם בית הכנסת הגדול אשר עדין עומד והיה לרבים לסמל ולמצבה לקהילה שהוחרבה. בית הכנסת הגדול הוקם בזמן שלטונה ותמיכתה של משפחת לובומירסקי. משפחת אצילים פולנית עם נכסים רבים בכל רחבי פולין, כולל ווהלין ועם קשרי משפחה לבתי מלוכה רבים באירופה. הבנין נבנה בשנים 1782-1794 בחסותו של הנסיך מיכילוב לובומירסקי אשר גם השתתף, יחד עם הקהילה, במימון הבניה.  תאור טכס החתימה ניתן למצוא ב: Dubno Rabbati (Hebr.: Dubno the Great) by Rabbi Haim Zeev Margaliyot, Warsaw 1910, כמצותת ב"דובנא – ספר זכרון, הוצאת ארגון יוצאי דובנא בישראל, תל אביב, 1966" בית הכנסת הגדול החליף בית כנסת קודם, מהמאה ה- 16 עשוי עץ, והוקם ברחוב ריבנה (דגים) ברובע היהודי בדרום העיירה קרוב לנהר האיקווה.  בנין אבן מפואר, מהראשונים בעיירה, בגובה

קרא עוד »

כאב רפאים-מתוך ספרה של חנה קראל "הוכחות לקיום"

כאב רפאים-מתוך ספרה של חנה קראל "הוכחות לקיום"

בשנות החמישים זימנה אותו פרקליטות המדינה. נמצאו אנשי האס.אס משדה התעופה בדובנו, התובע הכללי שאל את אקסל פון דם ב' אם יזהה את פניהם.
"לא אזהה," ענה.
"למה לא?" תמה התובע, "האם לא היית עד להריגת יהודים בעיר דובנו?"
"הייתי"
"ראית את הפנים של אלה שהרגו"?
"ראיתי."
"אז למה שלא תוכל לזהותם?"
"כי היו להם לכולם אותן הפנים – פנים של כלבי ציד," הסביר אקסל פון דם ב'.
"האם ראית פעם עדת כלבים כלבים שמשיגים את טרפם? היית יכול להבחין בין כלב ציד אחד למשנהו?"
חנה קראל התחקתה בעזרת שיחות,תעודות ומקורות רבים אחרי דובנו שלנו ובספור "כאב –רפאים " הקימה את דובנו מחדש. העצים על גדות האיקווה,השיט בסירות בקיץ,הבקעת הקרח בחורף שהיה מספיק עד הסתו,עגלות רתומות לסוסים ופנסי הגז.
אבל,יותר מהכל מיזגה ביחד תיעוד וכתיבה ספרותית שמספרת על כוחו של היחיד.
אחרי קריאת הספור, המושג או המיקום "שדה תעופה" אינו יותר שדה תעופה אלא בורות ההריגה של יקירנו.
דובנו קמה לתחיה על כל הפסיפס האנושי שלה ומותירה אותנו עם הכאב על החורבן שגדע כל כך רבים. כאב –רפאים מביא לנו את החיים היהודים ורציחתם.

קרא עוד »

שיר זעקת לב

הרב מנחם מקובר רב מכללת אמונה וראש המדרשה לידע המקדש
בן הדור השני – יום השואה תשפ"ב

אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָם ,
בְרוּחֵנוּ, בְנִשְמָתֵנוּ ,
אִם כִי לאֹ בְגוּפֵנוּ .
אֲנַחְנוּ אֵלּוּ שֶׁהִתְעוֹרְרוּ
בְחֶׁשְכַת הַלַּיִל
בְקוֹלוֹת שֶׁל בִעוּתִים וְסִיּוּטִים, במַרְאוֹת הוֹלְמִים וְרוֹעֲמִים .
אֲנַחְנוּ אֵלּוּ שֶׁנִצְבוּ בַחֲזִית
לְהַרְגִיעַ מִלְּהַבְעִית
לָתֵת נֶׁחָמָה פּוּרְתָא
לַשֶׁבֶׁר הַנוֹרָא.
הַזְעָקוֹת וְהָאֵימִים
בְתוֹכֵנוּ בוֹעֲטִים
מְבַעְבְעִים וְעוֹלִים
צָפִים וְקָמִים .
לאֹ לָנוּ טְרֶׁבְלִינְקָה
לאֹ לָנוּ מַיְדָנֶׁק,
הֵם בְתוֹכֵנוּ
אוֹתָם אָנוּ נוֹשׂאִים בְלִבֵנוּ, אִתָם גָדַלְנוּ
וּמִתוֹכָם צָמַחְנוּ

עֵינֵינוּ
קָדִימָה נְשׂוּאוֹת ,
אֶׁל הַיְּשוּעוֹת הַגְדוֹלוֹת
אֶׁל עוֹלָם שֶׁל עֲשִׂיָּה וּתְרוּמָה
שֶׁל בִנְיַן הַנְשָמָה
שֶׁל תְקוּמָה וִיצִירָה .
אֶׁת הַחֹשֶׁךְ וְהָעֲלָטָה
נְמַלֵּא בְאוֹרָה, וּמִתוֹכָם תַפְצִיעַ הַגְאֻלָּה
שֶׁאֶׁת אֵש הַכִבְשָנִים
הִיא זוֹ שֶׁמְסִירָה,
לאֹ עוֹד שְכוֹל
לאֹ עוֹד בְעָתָה,
תְפִלָּתֵנוּ
אֶׁל עִדַן הַצְמִיחָה וְהַיְּשוּעָה.

ספר-זכרון-מקורי
ספר זכרון דובנא
מצבה לזכר קהילת דובנא
הנצחה
משפחות
משפחות
אזכרות
אזכרות
מסעות לדובנא
הכשרה
גלריה

צור קשר