פנים רבות היו לדובנא רבתי. דובנא של מורים, סוחרים, סופרים ובעלי מלאכה. דובנא של ארגוני נוער, חלוצים וחיבת ציון. דובנא של עזרא הדדית, גימנסיה ומוסדות ציבור. וכמובן דובנא של בתי כנסת ובראשם בית הכנסת הגדול אשר עדין עומד והיה לרבים לסמל ולמצבה לקהילה שהוחרבה.
בית הכנסת הגדול הוקם בזמן שלטונה ותמיכתה של משפחת לובומירסקי. משפחת אצילים פולנית עם נכסים רבים בכל רחבי פולין, כולל ווהלין ועם קשרי משפחה לבתי מלוכה רבים באירופה. הבנין נבנה בשנים 1782-1794 בחסותו של הנסיך מיכילוב לובומירסקי אשר גם השתתף, יחד עם הקהילה, במימון הבניה.
תאור טכס החתימה ניתן למצוא ב: Dubno Rabbati (Hebr.: Dubno the Great) by Rabbi Haim Zeev Margaliyot, Warsaw 1910, כמצותת ב"דובנא – ספר זכרון, הוצאת ארגון יוצאי דובנא בישראל, תל אביב, 1966"
ב
ית הכנסת הגדול החליף בית כנסת קודם, מהמאה ה- 16 עשוי עץ, והוקם ברחוב ריבנה (דגים) ברובע היהודי בדרום העיירה קרוב לנהר האיקווה. בנין אבן מפואר, מהראשונים בעיירה, בגובה 21 מטרים עם מבנה כיפה הנשען על שישה עשר עמודים, בארבע שורות. המבנה המרובע , עם תוספות לעזרת נשים, וארכיטקטורה וצבע יחודיים, נראה היטב בעיר ובסביבה הרחוקה.
לימים בנין בית הכנסת הגדול בדובנא הוגדר כאחד המבנים היהודיים המעניינים ביותר באזור ווהלין ודוגמא לבניה במאה -18 עם אלמנטים של הרנסנס והקלסיקה המוקדמת.
מעל שער הכניסה לבנין הוצב שלט עם הסמל של משפחת לובומירסקי, ראשי התיבות של הנסיך, שנת חנוכת הבית: תשנ"ד, והכתובת: "בבית אלהים נהלך ברגש" – בטוי נאמן לבית הכנסת ולקהילה3
ששה-עשר בתי תפילה קטנים, בתי מדרש ושטיבלס היו בדובנא. ובית הכנסת הגדול כשמו הוא, היה הגדול והמרכזי מכולם. אולם תפילה מרווח עם ארון קודש מהודר, חזנים מהשורה הראשונה ומקהלה גדולה.
רון הקודש הגבוה, עם עשרת הדברות מוטבעות מלמעלה, פרוכת מפוארת וכלי קודש בקיר מערב, ומולו בימה רחבה עם מעקה ומדרגות לעליה לתורה ולארון הקודש.
חיי היום יום בבית הכנסת, פעולות הועד, בחירת החזנים והמקהלה מתועדים בהרחבה בספר- "דובנא – ספר זכרון, הוצאת ארגון יוצאי דובנא בישראל, תל אביב, 1966" . כמה שורות נבחרות מדבריו של משה קאצ'קה, טור 283:
"בשנים תרס"ד-תרס"ה (1908-1904) כיהן בביה"כנ כחזן קבוע הישיש ר' משה סורוקה. קומתו בינונית , זקנו לבן וצר, וחיתוך דיבורו ב"ריש" חריפה. …. לימים היה מרכיב מקהלה: האחים ברציס, אברהם יוחנס, וברל שטריקען-דרעהער".
אחרי שהחזן הקשיש יצא לפנסיה, היה צריך למנות חזן חדש: "התחילו חזנים שונים מברדיצב ואודיסה מגיעים למבחן בבית הכנסת. המועמד היה חייב להתפלל שבת אחת לבדו, בלי משוררים. מבין המועמדים נבחר החזן האודיסאי מר. זלצר…. בחירתו נפלה בשנת תרס"ט (1909) סמוך לימים נוראים. כגבא ביהכ"נ כיהן אז סלומון פישביין. איש עשיר וצעיר לימים…" .
היום כל זה כבר איננו. בית הכנסת הגדול של דובנא עמד ופעל משנת 1794 ועד חורבנו בשנת 1941
המבנה המקורי עדין קיים. אבל רק השלד וקירות עזובים.
ואין יוצא ואין בא.
מקורות
"דובנא – ספר זכרון, הוצאת ארגון יוצאי דובנא בישראל, תל אביב, 1966""דובנא – ספר זכרון, הוצאת ארגון יוצאי דובנא בישראל, תל אביב, 1966"
Sefer zikaron (Dubno; a memorial to the Jewish community of Dubno, Wolyn), Editor: Y. Adini, Tel Aviv, Dubno Organization in Israel, 1966
https://shtetlroutes.eu/en/dubno-putvnik/
https://shtetlroutes.eu/en/yizkor-book-of-dubno/
https://shtetlroutes.eu/en/dzieci-i-niedzwiedz/
https://www.youtube.com/watch?v=dnW-99NAtu0
http://myshtetl.org/synagogues/syn_volyn2.html